מניעת תרחישי מעילות בכספים? כן! כי אפילו בשב'כ זה קרה

מניעת תרחישי מעילות בכספים? כן! כי אפילו בשב'כ זה קרה

כ – 49% מהארגונים בעולם דיווחו שנפלו קורבן למעשי הונאה ומרמה פיננסיים בשנים 2017-2018. כך עולה מסקר הפשיעה הכלכלית האחרון של פירמת ראיית והייעוץ  PwC בו נטלו חלק מנכ"לים ודירקטורים בכירים מ-7,228 חברות מובילות מ-123 מדינות ברחבי העולם.

מדובר בעלייה בת 13% בהשוואה לסקר הקודם שנערך בשנת 2016, הנזקפת לגידול בשיעור המשתתפים במחקר ובמודעות של הארגונים להונאות ומעילות, והנזקים שהם מסבים.

היקף הנזק הנגרם לארגונים בעולם כתוצאה ממעשי הונאות ומעילות מהווה כ– 5% ממחזורם, כאשר היקף הנזק הממוצע למעילה בודדת עומד על 2.7 מיליון דולר. על- פי רו"ח עופר ארז, שותף ומנהל תחום ב- EY, Forensics ישראל, הנזק העולמי מהונאות ומעילות בעסקים ניצב על כ-4 טריליון דולר, ובישראל מגיע הנזק מכל סוגי התרמיות ל-6 – 9 מיליארד שקל בשנה.

בעבר הלא רחוק נשקפה עיקר הסכנה לארגון מחוץ לשורותיו, ואולם כיום כ-70% ממבצעי המעילות וההונאות נמנים על הדרג הבכיר בארגון או בעלי מניות ושותפים בחברות.

העלייה במודעות לנושא באה בין השאר לידי ביטוי בכך שיותר ויותר חברות מבצעות סקרי  סיכונים כאמצעי בקרה מרכזי בהתמודדות עם סיכוני הונאות ומעילות. יחד עם זאת, התברר לי במהלך עבודתי הממושכת בתחום מניעת תרחישי הונאה ומעילה, כי ההשקעה הניכרת בסקרי סיכונים ומנגנוני בקרה, אינה מספיקה לסגירת פרצות בתהליך התשלומים.

פרצות אלה עלולות להיות מנוצלות לרעה על ידי "חפרפרת" בארגון או אף גורמים חיצוניים, והמציאות מלמדת כי אף גורם אינו חסין בפני מעשי מרמה ואי סדרים כספיים.

הראיה לכך היא שאפילו השב"כ לא הצליח להימלט מהתופעה שהפכה למכת מדינה, ונגד שניים מעובדיו הוגש כתב אישום בגין מעילה בכספי השירות. ארגונים נוספים שנפלו קורבן בשנים האחרונות בישראל למעילות ופשעים כלכליים הם: מרכז השלטון המקומי, הראל השקעות, פלאפון,  חברת YES , אורתם- סהר, נגב- קרמיקה והקיבוצים שפיים ובית אלפא.

מאחר ואין טעם להוסיף עוד כלי בקרה בארגון המשופע במנגנוני בקרה, הערך המוסף של השירותים שלי מתבטא בהוספת שכבת אבטחה לציפוף החורים (חסימת הפרצות) ברשת האבטחה הארגונית. מדובר בפתרון בעל קבלות ואם אכן לא יתגלו פרצות בתהליך, הלקוח אינו מחויב בתשלום! 

השיטה אותה פיתחתי נועדה להקדים תרופה למכה, ומונעת מעובדים את היכולת למעול ולגנוב כספים בתהליך התשלומים באמצעות מס"ב (מסלקה בין בנקאית).

הפתרונות אותם אני מציע (מרשם שימנע הונאות) ואשר פותחו לאחר בדיקה לעומק של תהליך התשלומים, מבטיחים את העברת הכספים לחשבון המיועד ולא חלילה לחשבון "החפרפרת" או כל גורם זדוני אחר. לא בכדי, אומצו הפתרונות על ידי גופים כמו עיריית ראשון לציון, מועצה מקומית שהם, תעשייה אווירית, סופר פארם, קיבוץ שפיים ועוד.

 

מדוע כדאי להשתמש ב- מרשם שימנע הונאות? 


1. מתן פתרונות למניעת אירועי מעילות כאשר מנגנוני הבקרה בארגון מתקשים להתמודד איתם. לדוגמה:

     א) שינוי חשבון בנק של הספק על בסיס מסמכים מזויפים או דוא"ל מתחזה לספק. 

     ב) עדכון חשבון בנק של הספק ע"י גורמים מורשים. 

 2. אינו כרוך בעלויות נוספות והשקעות בשינויים, ואינו משבש או משפיע על תהליך העבודה השוטף בארגון.

 .3מהלך חד פעמי משלים למנגנוני הבקרה הקיימים ולכן, אם לא יתגלו פרצות במערך התשלומים, דו"ח הבדיקות ניתן חינם אין כסף!

התוצאה?!

השקעה (פרמיה) סבירה תמורת "השקט הנפשי" שלכם (פוליסה).  בקיצור – Win Win.